שיעור 01 מתוך 22 16 דק׳ קריאה

מה זה פרסום דיגיטלי — שני עולמות

מתחילים מאפס: מה זה פרסום דיגיטלי, איפה בכלל מפרסמים, מה זה קמפיין — ואיך הכסף שאתם משלמים הופך (או לא הופך) ללקוחות.

הסיפור של אהרןמנהל מכללה ללימודי תעודה

₪8,000, 60 לידים, 3 נרשמים

אהרן מנהל מכללה קטנה ללימודי תעודה. הנהלת חשבונות, עיצוב גרפי, ניהול משרד. המרצים טובים, הבוגרים מרוצים.

אבל הכיתות של המחזור הבא חצי ריקות.

אהרן לא איש פרסום. הוא מבין בלימודים, לא בפייסבוק. אז הוא עשה מה שרוב מנהלי העסקים עושים: פנה לאבי, איש פרסום שחבר המליץ עליו.

אבי אמר: ״אין בעיה, אני אעלה לך קמפיין.״ אהרן הנהן — למרות שלא היה בטוח מה זה בדיוק ״קמפיין״.

אחרי חודש הגיע מאבי מייל עם דוח. כתוב שם: ₪8,000 הוצאה. 60 לידים. 3 נרשמים.

אהרן לא ידע מה זה ״ליד״. הוא רק ידע ששילם 8,000 שקל וקיבל 3 סטודנטים.

והוא אמר את המשפט שכל מנהל אמר פעם: ״פייסבוק פשוט לא עובד אצלנו.״

בשיעור הזה נתחיל מההתחלה ממש — ונבין מה בעצם קרה עם הכסף של אהרן.

מה כבר יודעים

לא צריך לדעת כלום. השיעור הזה מתחיל מאפס מוחלט — גם אם אף פעם לא פרסמתם שום דבר.

מילים חדשות בשיעור הזה

פרסום ממומן
משלמים כדי שההודעה שלכם תוצג לאנשים — ברשתות החברתיות, בגוגל או באתרי תוכן.
פלטפורמה
חברה כמו פייסבוק או גוגל, שבה אתם מעלים ומנהלים את הפרסום בעצמכם, דרך מערכת שלה.
אתר תוכן (פאבלישר)
אתר שמפרסם כתבות ותוכן — אתר חדשות, אתר מקומי, אתר של מגזר — ומוכר בו מקומות לפרסום.
מודעה
ההודעה עצמה שאנשים רואים: תמונה או סרטון, עם טקסט קצר.
קמפיין
כל המהלך: מה רוצים להשיג, למי מראים, מה מראים, כמה משלמים ואיך בודקים.
חשיפה
פעם אחת שמישהו ראה את המודעה.
קליק
פעם אחת שמישהו לחץ על המודעה.
ליד
אדם שהשאיר את הפרטים שלו — שם וטלפון — כי הוא מתעניין.
משפך
הדרך שאדם עובר: רואה ← לוחץ ← משאיר פרטים ← הופך ללקוח.

אל תנסו לזכור אותן עכשיו — כל אחת מוסברת בהמשך, עם דוגמה.

בשיעור הזה תלמדו

  • מה זה פרסום ממומן — ואיפה בכלל מפרסמים
  • מה ההבדל בין פרסום בפלטפורמות (פייסבוק, גוגל) לפרסום באתרי תוכן
  • מה ההבדל בין מודעה לקמפיין
  • מה זה חשיפה, קליק וליד — ואיך הם מתחברים לשרשרת אחת
  • איך לגלות באיזה שלב בשרשרת הכסף ״נשפך״
אם תזכרו רק דבר אחד

קמפיין הוא שרשרת: אנשים רואים ← לוחצים ← משאירים פרטים ← נרשמים. כשמשהו לא עובד, לא זורקים הכול — מחפשים את החוליה שנשברה.

חלק 1 מתוך 6מה זה בכלל ״פרסום ממומן״?

בואו נתחיל מהבסיס.

פייסבוק, אינסטגרם וגוגל — חינמיים למשתמשים. גם רוב אתרי החדשות והתוכן. אף אחד לא משלם כדי לגלול בפייסבוק או לקרוא כתבה. אז איך הם מרוויחים כסף?

מעסקים שמשלמים להם כדי להציג הודעות לאנשים. זה נקרא פרסום ממומן.

תחשבו על זה ככה

תחשבו על עיתון חינמי שמחלקים ברכבת. הקוראים לא משלמים כלום — אבל בין הכתבות יש מודעות של עסקים, והעסקים האלה הם שמממנים את העיתון. אינטרנט עובד בדיוק ככה, רק בענק.

רגע, מה זה פרסום ממומן?

תשלום כדי שההודעה שלכם תוצג לאנשים. קוראים לזה גם ״פרסום ממומן״, ״קידום ממומן״ או פשוט ״מדיה״.

חלק 2 מתוך 6שני עולמות: פלטפורמות ואתרים

יש שני מקומות עיקריים שבהם מפרסמים בדיגיטל — והם עובדים בצורה שונה לגמרי.

1. פלטפורמות — פייסבוק, אינסטגרם, גוגל, טיקטוק. נכנסים למערכת שלהן, מעלים מודעה, בוחרים למי להראות אותה, ומשלמים בכרטיס אשראי. הכול בעצמכם, הכול אוטומטי. אפשר להתחיל היום עם 50 שקל.

2. אתרי תוכן — אתרי חדשות, אתרים מקומיים, אתרים של מגזר מסוים. באתרים האלה בדרך כלל מדברים עם אנשים: פונים לאתר (או לנציג שלו), מקבלים הצעת מחיר, סוגרים מה יופיע, איפה, ולכמה זמן — ושולחים להם את החומרים. בעולם הפרסום קוראים לאתרים האלה פאבלישרים.

רגע, מה זה פאבלישר?

מהאנגלית Publisher — ״מוציא לאור״. אתר שמפרסם תוכן (כתבות, סרטונים) ומוכר מקומות לפרסום באתר שלו.

ובאתרים יש הרבה צורות פרסום — לא רק ״מודעה בפיד״:

  • באנרים — מודעות בצורת מלבן, במקומות קבועים בעמוד.
  • כתבות תוכן — כתבה שלמה על העסק שלכם, שמתפרסמת באתר.
  • מדמי תוכן — מודעות שנראות כמו כותרות של כתבות באתר.
  • פרירול — סרטון פרסומת קצר שמופיע לפני סרטון באתר.
תחשבו על זה ככה

פלטפורמה היא כמו סופרמרקט בשירות עצמי: לוקחים מהמדף, משלמים בקופה, הכול לבד. אתר תוכן הוא כמו להזמין קייטרינג: מדברים, מתאמים, מקבלים הצעה — ומה שתסגרו זה מה שתקבלו.

אל דאגה — לכל אחת מצורות הפרסום האלה יש בקורס שיעור משלה. כרגע מספיק לזכור: יש שני עולמות, ועובדים מול כל אחד אחרת.

בואו נתרגלאהרן רוצה שהמודעה שלו תופיע באתר החדשות המקומי של חיפה. הוא יכול פשוט להעלות אותה בעצמו, כמו בפייסבוק?לחצו לתשובה

ברוב המקרים — לא. באתר תוכן בדרך כלל פונים לאתר (או לנציג המכירות שלו), מקבלים הצעת מחיר, וסוגרים מה יופיע, איפה ולכמה זמן.

יש גם דרך לקנות פרסום באתרים בצורה אוטומטית, דרך מערכות כמו של גוגל — נלמד עליה בהמשך הקורס.

תרגיל זיהוי

פלטפורמה או אתר תוכן? לכל מצב — באיזה עולם אנחנו?

  1. אהרן מעלה מודעה בעצמו, בוחר גיל ואזור, ומשלם בכרטיס אשראי

  2. נציגה של אתר החדשות המקומי שולחת לאהרן הצעת מחיר לבאנר בעמוד הבית

  3. אהרן מעלה סרטון לטיקטוק ומחליט לבד כמה לשלם ביום

  4. כתבה שלמה על המכללה מתפרסמת באתר קריירה, אחרי שהאתר ראיין את אהרן

  5. אהרן כותב מודעה שתופיע כשמישהו מחפש בגוגל ״קורס הנהלת חשבונות״

חלק 3 מתוך 6מודעה, קמפיין — מה ההבדל?

שתי מילים שמבלבלים ביניהן כל הזמן.

מודעה היא מה שאנשים רואים: תמונה או סרטון, עם כמה מילים, וכפתור. למשל — סרטון של בוגרת שמספרת על הקורס, עם הכפתור ״לפרטים נוספים״.

קמפיין הוא כל המהלך שמסביב למודעה:

  • מה רוצים להשיג? למשל: שאנשים ישאירו פרטים.
  • למי מראים? למשל: אנשים בני 22–45 באזור הצפון.
  • מה מראים? המודעה עצמה. בקמפיין אחד יכולות להיות כמה מודעות.
  • כמה משלמים? למשל: 250 שקל ביום.
  • איך בודקים אם זה עבד?
תחשבו על זה ככה

מודעה היא כמו שלט אחד. קמפיין הוא כל המבצע: איפה תולים את השלט, כמה זמן, כמה זה עולה, ואיך יודעים אם הגיעו בגללו לקוחות.

וזה נכון בשני העולמות: קמפיין יכול לכלול מודעות בפייסבוק, באנרים באתר חדשות וכתבה ממומנת — הכול באותו מהלך, עם אותה מטרה.

כשאבי אמר ״אני אעלה לך קמפיין״, הוא התכוון לכל זה — לא רק לתמונה אחת.

חלק 4 מתוך 6שלוש מילים שתראו בכל דוח: חשיפה, קליק, ליד

כשמודעה רצה, קורים שלושה דברים, לפי הסדר:

1. חשיפה — מישהו ראה את המודעה. גלל בפייסבוק, או קרא כתבה באתר חדשות — והמודעה הופיעה לו על המסך. הוא לא עשה כלום — רק ראה.

2. קליק — מישהו לחץ על המודעה. הוא התעניין מספיק כדי לגעת בה, והגיע לדף באתר או לטופס.

3. ליד — מישהו השאיר פרטים. מילא שם וטלפון, ולחץ ״שלח״. עכשיו יש לכם דרך לחזור אליו.

רגע, מה זה ליד?

אדם שהשאיר פרטים כי הוא מתעניין. המילה באה מאנגלית (Lead — ״מוביל״): הוא יכול ״להוביל״ ללקוח. ליד הוא עוד לא לקוח — הוא רק מישהו שאמר ״ספרו לי עוד״.

ובסוף יש עוד שלב, שקורה מחוץ לפייסבוק: הליד הופך ללקוח. אצל אהרן — נרשם לקורס ומשלם.

תחשבו על זה ככה

תחשבו על חנות בקניון. חשיפה = מישהו עבר ליד החלון. קליק = הוא נכנס לחנות. ליד = הוא שאל את המוכר ״יש את זה במידה שלי?״. לקוח = הוא קנה.

חלק 5 מתוך 6המשפך: למה רוב האנשים ״נופלים״ בדרך

עכשיו נחבר את שלוש המילים.

לא כל מי שרואה לוחץ. לא כל מי שלוחץ משאיר פרטים. ולא כל מי שמשאיר פרטים נרשם. בכל שלב — רוב האנשים נעצרים. זה טבעי לגמרי.

אם מציירים את זה, זה נראה כמו משפך: רחב למעלה, צר למטה.

שלבכמה אנשים (בערך)
ראו את המודעה (חשיפות)100,000
לחצו (קליקים)1,500
השאירו פרטים (לידים)60
נרשמו לקורס3
רגע, מה זה משפך?

הדרך שאדם עובר מהרגע שהוא רואה מודעה ועד שהוא הופך ללקוח. נקרא ככה כי הוא רחב למעלה וצר למטה — כמו משפך במטבח.

שימו לב: מ-100,000 איש, רק 3 נרשמו. זה לא אומר שמשהו שבור. זה אומר שצריך להסתכל על כל שלב בנפרד, ולשאול: האם הנפילה בשלב הזה גדולה מדי?

בואו נתרגלמ-60 אנשים שהשאירו פרטים, 3 נרשמו. מ-100 אנשים כמה זה יהיה בערך?לחצו לתשובה

בערך 5. 3 מתוך 60 זה אותו יחס כמו 5 מתוך 100 — כלומר 5%.

זה נמוך יחסית למכללה: הרבה מכללות מצליחות לרשום 10–20 מכל 100 לידים. אז כדאי לבדוק מה קורה בשלב הזה.

עכשיו תורכם לשחק עם המספרים. המחשבון מתחיל עם המספרים של אהרן. נסו לשנות רק את האחוז האחרון — כמה מהלידים הופכים ללקוחות — מ-5 ל-15. תראו מה קורה לעלות של כל לקוח, בלי להוסיף שקל לתקציב.

תרגול אינטראקטיבי

מחשבון משפך

שנו את המספרים וראו איך כל שלב משפיע על התוצאה.

טיפשימו לב: שיפור של השלב האחרון הוריד את העלות ללקוח פי שלושה — בלי לגעת במודעה ובלי להוסיף כסף. זה כוחו של המשפך.

חלק 6 מתוך 6איפה הכסף ״נשפך״? מוצאים את החוליה השבורה

זה הרעיון הכי חשוב בשיעור, ובעצם בכל הקורס.

קמפיין הוא שרשרת. כל שלב תלוי בשלב שלפניו. אם חוליה אחת נשברת — כל הכסף ששילמתם על השלבים הקודמים הולך לפח.

תחשבו על זה ככה

תחשבו על צינור מים עם חור באמצע. אפשר להגביר את הלחץ בברז כמה שרוצים (להוסיף תקציב) — המים עדיין ישפכו בחור. קודם סותמים את החור.

אז כשמשהו ״לא עובד״, לא מחליפים הכול. עוברים על השרשרת, שלב אחרי שלב, ושואלים בכל שלב: ״זה נראה סביר, או שפה זה נשבר?״

  • אנשים לא רואים? אולי הקמפיין לא רץ, או שהתקציב קטן מדי.
  • רואים, לא לוחצים? המודעה לא מעניינת אותם.
  • לוחצים, לא משאירים פרטים? משהו בדף שאליו הם מגיעים לא משכנע.
  • משאירים פרטים, לא נרשמים? משהו קורה (או לא קורה) אחרי שהם השאירו פרטים.
בואו נתרגלאהרן קיבל 60 לידים ו-3 נרשמים. לפי הרשימה, איפה הכי סביר שהבעיה?לחצו לתשובה

בשלב האחרון — אחרי שהשאירו פרטים. המודעה עבדה: 60 אנשים התעניינו מספיק כדי להשאיר שם וטלפון. הבעיה היא שרובם לא נרשמו. אז צריך לבדוק מה קרה איתם אחרי שהם השאירו פרטים.

בקצרה

  • פרסום ממומן = משלמים כדי שההודעה שלכם תוצג לאנשים.
  • יש שני עולמות: פלטפורמות (פייסבוק, גוגל — עושים לבד) ואתרי תוכן (פאבלישרים — סוגרים מול אנשים).
  • מודעה היא מה שרואים. קמפיין הוא כל המהלך: מטרה, קהל, מודעות, תקציב ובדיקה.
  • חשיפה = ראו. קליק = לחצו. ליד = השאירו פרטים. ובסוף — לקוח.
  • בכל שלב רוב האנשים נעצרים. זה נורמלי — זה המשפך.
  • כשמשהו לא עובד, מחפשים את החוליה השבורה בשרשרת — לא מחליפים הכול.
מה אהרן עשה

מה אהרן גילה

אחרי שהבין את השרשרת, אהרן ישב עם הדוח של אבי ועבר שלב אחרי שלב.

ראו? כן — המודעה הוצגה עשרות אלפי פעמים. לחצו? כן — 1,500 אנשים. השאירו פרטים? כן — 60 אנשים. לא מעט בכלל. נרשמו? רק 3. פה זה נשבר.

אז הוא בדק מה קורה עם ליד אחרי שהוא משאיר פרטים. והתשובה הפתיעה אותו:

הלידים נכנסו לקובץ אקסל. יועצת הלימודים פתחה אותו פעם ביום-יומיים, והתקשרה. עד אז, רוב האנשים כבר דיברו עם מכללה אחרת — כזו שחזרה אליהם תוך שעה.

פייסבוק עשה את העבודה. הוא הביא 60 אנשים שהתעניינו. השרשרת נשברה אחרי הליד, בתוך המכללה עצמה.

ולמה זה חשוב? כי אם אהרן היה ״מחליף פלטפורמה״ או ״מגדיל תקציב״, הוא היה משלם עוד יותר — ומאבד עוד יותר לידים באותו חור בדיוק.

פראייר מול מקצוען

✕ פראייר✓ מקצוען
״פייסבוק לא עובד״ — ועוזביםעוברים על השרשרת ומוצאים איפה זה נשבר
מגדילים תקציב כשיש בעיהקודם סותמים את החור, אחר כך מגבירים את הברז
שופטים קמפיין לפי לייקיםשופטים לפי כמה אנשים הפכו ללקוחות
משימה למחר בבוקר

3 צעדים ליישום

בדיקה עצמית

5 שאלות על מה שלמדנו

1. מה זה ״ליד״?

2. מה ההבדל העיקרי בין פרסום בפייסבוק לפרסום באתר חדשות?

3. מה ההבדל בין מודעה לקמפיין?

4. מ-100,000 שראו את המודעה, רק 3 נרשמו. מה המסקנה הנכונה?

5. לקמפיין יש הרבה לידים אבל כמעט אין לקוחות. איפה כדאי לחפש קודם?

בשיעור הבא · 02מטרות, יעדים ו-KPI

אהרן הבין איפה הבעיה. עכשיו הוא צריך להחליט מה הוא בכלל רוצה — במספרים. ובשיעור הבא נגלה למה ״יותר נרשמים״ זו לא מטרה.