חלק 1 מתוך 7שלושה דברים שמתבלבלים ביניהם
לפני שנדבר על כתבה, נעשה סדר. יש שלושה דברים שאנשים קוראים להם ״תוכן״, והם שונים מאוד.
כתבה שלמה, שמתפרסמת באתר תוכן ונראית כמו שאר הכתבות שבו — אבל המפרסם שילם עליה, והיא מסומנת כתוכן שיווקי. המילה האנגלית מחברת שתי מילים: Advertisement (פרסומת) ו-Editorial (תוכן מערכתי). דוגמה: כתבה של 800 מילים ב״קריירה פלוס״, ״מה זה בעצם הנהלת חשבונות סוג 1?״, עם ראיון עם בוגרת — ובראשה ״תוכן שיווקי בשיתוף המכללה״.
עכשיו נשים את שלושתם זה ליד זה:
| נושא | תוכן באתר שלכם (שיעור 7) | מדמי תוכן (שיעור 11) | כתבת תוכן (השיעור הזה) |
|---|---|---|---|
| מה זה | מאמר בבלוג של העסק | כותרת ותמונה שנראות כמו כתבה | כתבה שלמה באתר של מישהו אחר |
| איפה | באתר שלכם | בתיבות ״אולי יעניין אתכם״, בין כותרות | באתר התוכן, בין הכתבות שלו |
| כמה עולה | חינם (חוץ מזמן הכתיבה) | לפי קליק, לרוב | בדרך כלל מחיר קבוע — כתיבה וקידום |
| מי כותב | אתם | אתם (כותרת ותמונה) | לרוב האתר, ואתם מאשרים |
| מי קורא | מי שהגיע אליכם — מגוגל, מפרסום | סקרנים באמצע קריאה | קוראי האתר, שסומכים עליו |
| התפקיד | להסביר, להופיע בגוגל | ״דלת״ — להביא קליק | להסביר ולבנות אמון, בשם של אתר מוכר |
שימו לב לשורה האחרונה. ההבדל הגדול בין מאמר בבלוג שלכם לכתבה ב״קריירה פלוס״ הוא לא הטקסט. אפשר לכתוב את אותו טקסט בשני המקומות. ההבדל הוא:
1. מי קורא — לאתר יש קהל קבוע, גדול, שכבר נמצא שם. 2. מי ״חותם״ — הכתבה מופיעה בתוך אתר שהקוראים מכירים וסומכים עליו.
תחשבו על ההבדל בין חנות שתולה בחלון שלט ״אצלנו הכי טעים״, לבין המלצה עליה במדור האוכל של העיתון המקומי. גם אם המדור מסומן ״בשיתוף״ — הוא נקרא אחרת. אתם ״שואלים״ קצת מהאמינות של האתר. ובדיוק בגלל זה, אסור לנצל אותה לרעה.
ובמה זה שונה מפייסבוק? מודעה בפייסבוק היא שתי שורות וסרטון, שמישהו רואה תוך כדי גלילה. כתבה היא 600–1,000 מילים שמישהו בחר לקרוא. זה כלי אחר לגמרי, לשלב אחר בדרך של הלקוח.
חלק 2 מתוך 7למה בכלל כתבה? כשצריך להסביר
לא כל עסק צריך כתבת תוכן. אז מתי היא שווה את הכסף?
כשהלקוח צריך להבין משהו לפני שהוא מוכן להחליט.
אצל אהרן — אנשים לא יודעים מה זה ״סוג 1״, אם זה מוכר, כמה מרוויחים, ואם זה מתאים למי שאין לו רקע. אף מודעה של שתי שורות לא תסביר את כל זה. וכל עוד הם לא מבינים — הם לא יירשמו, גם אם ישאירו פרטים.
כתבה טובה עובדת כשמתקיים לפחות אחד מאלה:
- המוצר לא מוכר — צריך להסביר מה זה בכלל. (״מה זה הנהלת חשבונות סוג 1?״)
- ההחלטה גדולה — כסף, זמן, שינוי בחיים. (8 חודשי לימוד זה לא קנייה בדחף.)
- יש פחד או חשד — ״זה באמת עובד?״, ״זה לא עוד מכללה שמבטיחה הרים?״
- יש סיפור — בוגרת שעברה ממכירות בחנות למשרד רואי חשבון זה סיפור שאנשים רוצים לקרוא.
ומתי כתבה לא מתאימה? כשהמוצר פשוט וברור, וההחלטה מהירה. ״מבצע: פיצה משפחתית ב-₪49״ לא צריך 800 מילים. שם מודעה ישירה עושה את העבודה טוב יותר וזול יותר.
כתבה היא כמו יום פתוח, ומודעה היא כמו שלט. שלט אומר ״אנחנו פה״. ביום פתוח מסבירים, עונים על שאלות, מראים את הכיתה. לא עושים יום פתוח בשביל למכור פיצה — אבל לא נרשמים ל-8 חודשי לימוד בגלל שלט.
בואו נתרגלחנות אופניים חשמליים בחיפה שוקלת כתבת תוכן. מה יכול להיות נושא טוב לכתבה, ומה יהיה נושא גרוע?לחצו לתשובה
נושא טוב: תשובה לשאלה שהלקוחות שואלים. למשל ״אופניים חשמליים לעבודה בחיפה: כמה באמת חוסכים, ומה צריך לדעת לפני שקונים?״ — עם חישוב של חיסכון בדלק ובחניה, וראיון עם לקוח שרוכב כל יום לעבודה.
נושא גרוע: ״החנות המובילה בחיפה — המבחר הגדול ביותר!״. זו מודעה, לא כתבה. הקוראים יזהו ויצאו.
חלק 3 מתוך 7מי כותב: מחלקת התוכן, ראיון ותחקיר
בניגוד לפייסבוק, שבו אתם כותבים כל מילה, בכתבת תוכן בדרך כלל האתר כותב.
צוות באתר שכותב ומפיק כתבות בשביל מפרסמים. הוא נפרד מכתבי החדשות של האתר. בהרבה אתרים, הכתיבה כלולה במחיר. דוגמה: נועה מ״קריירה פלוס״ היא עורכת במחלקה כזו.
למה לתת להם לכתוב? כי הם יודעים מה הקוראים שלהם אוהבים, באיזה סגנון האתר כותב, ואיזו כותרת גורמת ללחוץ. אתם מכירים את העסק. הם מכירים את הקוראים. צריך את שניהם.
יש אתרים שמרשים לכם להביא טקסט משלכם — ואז העורך שלהם יעבור עליו ויתאים לסגנון. גם זה בסדר, כל עוד הטקסט נשמע כמו כתבה ולא כמו מודעה.
איך נראה התהליך? בדרך כלל ככה:
1. בריף — אתם שולחים: מה העסק, למי הכתבה, מה המסר העיקרי, מה הקורא צריך לעשות בסוף, ומה אסור לכתוב (הבטחות שאי אפשר לעמוד בהן, למשל). 2. ראיון ותחקיר — הכותב מדבר איתכם בטלפון או בזום, ולפעמים גם עם לקוח או בוגר. הוא מחפש סיפור, מספרים ודוגמאות. 3. טיוטה — הכותב שולח לכם גרסה ראשונה. 4. תיקונים ואישור — אתם מעירים, הם מתקנים, אתם מאשרים. 5. עלייה — הכתבה מתפרסמת באתר בתאריך שסוכם.
בדרך כלל לוקח לפחות שבוע–שבועיים מהבריף ועד העלייה. ולכן אם יש לכם יום פתוח ב-20 בחודש — לא מתחילים ב-15.
מה כדאי להביא לראיון? כל מה שיהפוך את הכתבה לאמינה ומעניינת:
- מספרים אמיתיים: כמה זמן הקורס, כמה שעות בשבוע, כמה בוגרים עובדים בתחום.
- אדם אמיתי: בוגרת שמוכנה לספר את הסיפור שלה בשמה ועם תמונה.
- תשובות לשאלות הקשות: ״מה אם אין לי רקע במספרים?״, ״זה מוכר?״.
- תמונות: של הכיתה, של הבוגרת בעבודה. אמיתיות, לא מאגר תמונות.
חלק 4 מתוך 7מה מאשרים, וסימון ״תוכן שיווקי״
מה אתם מאשרים? את הטיוטה, לפני העלייה. וזה המקום להיות מדויקים — אבל לא חונקים.
פעם אחת שבה אתם שולחים הערות על הטיוטה והאתר מתקן. לרוב ההצעה כוללת סבב אחד או שניים. דוגמה: ״סבב 1: לתקן את משך הקורס ל-8 חודשים, ולהוסיף שיש לימודי ערב.״
על מה כן להעיר:
- עובדות — משך, מחיר, תאריכים, שם התעודה. טעות פה היא בעיה אמיתית.
- הבטחות — שום ״מבטיחים עבודה״, אם אתם לא מבטיחים.
- הפעולה בסוף — שהקישור והקריאה לפעולה נכונים.
על מה לא להעיר:
- ״תוסיפו שאנחנו הכי טובים.״
- ״תורידו את הקטע שבו הבוגרת אומרת שהיה קשה בהתחלה.״ — דווקא הקטע הזה עושה את הכתבה אמינה.
- ״תכתבו את שם המכללה בכל פסקה.״
מבקר שמגיע למסעדה וכל המנות ״מושלמות״ — אף אחד לא מאמין לו. מבקר שאומר ״הקינוח קצת מתוק מדי, אבל המנה העיקרית מדהימה״ — לו מאמינים. אותו דבר בכתבה.
ועכשיו — הסימון.
כיתוב ברור על הכתבה שאומר לקורא שזה תוכן ממומן. בדרך כלל ״תוכן שיווקי״, ״בשיתוף [שם העסק]״, ״ממומן״ או ״כתבה מקודמת״. הוא מופיע בראש הכתבה, ולפעמים גם ליד הכותרת בעמוד הבית.
יש מפרסמים שמנסים לבקש ״לא לסמן״ או ״לסמן קטן״. זו טעות, משלוש סיבות:
- זה כמעט תמיד חובה. אתרים רציניים מחייבים סימון, והחוק בישראל — כמו ברוב העולם — מחייב שפרסומת תהיה מזוהה כפרסומת. אתר שמסכים ״לא לסמן״ — זה סימן אזהרה לגביו.
- קוראים מזהים בכל מקרה. ואז הם מרגישים מרומים, וזה נדבק לשם שלכם.
- מי שממשיך לקרוא אחרי שראה ״תוכן שיווקי״ — באמת מתעניין. הסימון מסנן את מי שלא רלוונטי, והלידים שנשארים טובים יותר.
בואו נתרגלאהרן מקבל טיוטה של הכתבה. בפסקה אחת הבוגרת אומרת: ״בחודש הראשון רציתי לפרוש. המספרים הפחידו אותי.״ אהרן רוצה למחוק את המשפט. מה תגידו לו?לחצו לתשובה
להשאיר. המשפט הזה הוא בדיוק מה שהקוראים מפחדים ממנו — ״מה אם אני לא טוב במספרים?״. כשהבוגרת אומרת שגם היא פחדה, ושבסוף הצליחה, זה עונה על הפחד טוב יותר מכל הבטחה.
מה שכן כדאי לבדוק: שהמשפט שאחריו מראה איך היא התגברה — למשל, ״המרצה ישבה איתי אחרי השיעור״.
חלק 5 מתוך 7איך הקוראים מגיעים לכתבה
הנה טעות שהרבה מפרסמים עושים: חושבים שברגע שהכתבה עלתה לאתר — אנשים יקראו אותה.
לא. באתר חדשות עולות עשרות כתבות ביום. כתבה שלא מקדמים — שוקעת תוך שעות. בשביל זה יש קידום.
מה שהאתר עושה כדי להביא קוראים לכתבה שלכם. לדוגמה: כותרת בעמוד הבית ל-3 ימים, תיבת ״מומלץ״ במדור, יחידות מדמי תוכן באתר וברשתות תוכן, פוסט בעמודי הרשתות החברתיות של האתר, אזכור בניוזלטר.
ובגלל שהקידום הוא מה שמביא את הקוראים — הוא חלק מרכזי במה שאתם קונים. ולכן בהצעה שואלים עליו בדיוק כמו ששואלים על הכתבה:
- איך הכתבה תקודם? איפה בעמוד הבית, ולכמה ימים? יש מדמי תוכן? פוסט ברשתות?
- כמה צפיות מובטחות?
- מה קורה אם לא מגיעים? ממשיכים לקדם עד שמגיעים?
- כמה זמן הכתבה נשארת באוויר? בדרך כלל היא נשארת באתר גם אחרי תקופת הקידום. שאלו אם זה לתמיד, ואם אפשר להמשיך להפנות אליה.
מספר הפעמים שהאתר מתחייב שהכתבה תיפתח בתקופת הקידום. דוגמה: ״מינימום 8,000 צפיות בשבועיים״. ככה אתם קונים לא רק ״כתבה״, אלא כתבה שקראו.
בואו נשווה שתי הצעות:
| נושא | הצעה א׳ | הצעה ב׳ |
|---|---|---|
| מחיר | ₪4,500 | ₪6,000 |
| כתיבה | כלולה | כלולה |
| קידום | ״קידום באתר״ | 3 ימים בעמוד הבית + מדמי תוכן לשבועיים + פוסט ברשתות |
| צפיות מובטחות | לא כתוב | 8,000 |
| עלות לצפייה | לא ידוע | ₪0.75 |
הצעה א׳ זולה יותר — אבל אין לכם מושג מה אתם מקבלים. אולי 1,000 צפיות, ואז כל צפייה עלתה ₪4.5. הצעה ב׳ יקרה יותר, אבל ברורה ומדידה.
חלק 6 מתוך 7קישורים מתוך הכתבה ומה מבקשים בדוח
כתבה טובה מסבירה. אבל אחרי שהקורא הבין — הוא צריך לדעת מה עושים עכשיו. וכאן נכנסים הקישורים.
איפה שמים קישורים?
- פעם אחת באמצע, כשזה טבעי: ״אפשר לראות את תוכנית הלימודים המלאה כאן״.
- בסוף הכתבה, בקריאה ברורה לפעולה: ״רוצים לשמוע אם זה מתאים לכם? השאירו פרטים ויועצת לימודים תחזור אליכם.״
- לא יותר מ-2–3 קישורים. כתבה מלאה קישורים נראית כמו מודעה.
ולאן הם מובילים? לדף נחיתה שממשיך את הכתבה (זוכרים את ההמשכיות בין מודעה לדף משיעור 7?). מי שקרא על ״הנהלת חשבונות סוג 1״ צריך להגיע לדף על הקורס הזה, לא לעמוד הבית של המכללה.
וכל קישור — מתויג. כלומר, קישור עם תוספת שאומרת למערכת המדידה שלכם ״הגעתי מהכתבה ב׳קריירה פלוס׳״. איך עושים את זה בדיוק — בשיעור 14. כרגע, רק לזכור: שולחים לאתר קישורים מוכנים ומתויגים, ובודקים אחרי העלייה שהם לא הוחלפו.
מה מבקשים בדוח?
בפייסבוק, אתם רואים הכול בעצמכם, כל רגע. בכתבת תוכן — המספרים אצל האתר. לכן מבקשים מראש, ורושמים בהזמנה, מה יהיה בדוח:
| מדד | מה הוא אומר |
|---|---|
| צפיות בכתבה | כמה פעמים הכתבה נפתחה |
| זמן קריאה ממוצע | האם באמת קראו, או רק הציצו ויצאו |
| קליקים על הקישורים | כמה יצאו מהכתבה אליכם |
| מאיפה הגיעו הקוראים | עמוד הבית? מדמי תוכן? רשתות? (ככה יודעים איזה קידום עבד) |
| חשיפות ליחידות הקידום | כמה פעמים ראו את הכותרת שמובילה לכתבה |
כמה זמן בממוצע קורא נשאר בכתבה. דוגמה: בכתבה של 800 מילים, זמן קריאה של 15 שניות אומר שרוב האנשים ראו כותרת ויצאו. זמן של דקה וחצי ומעלה אומר שקראו ברצינות.
צפיות בלי זמן קריאה הן כמו לספור כמה אנשים נכנסו לחנות, בלי לדעת אם מישהו הסתובב בה או רק נכנס, ראה שהוא בחנות הלא נכונה ויצא.
מתי מקבלים דוח? בקשו שניים: אחד אחרי שבוע (כדי לראות שהקידום עובד ולהעיר אם לא), ואחד בסוף תקופת הקידום.
חלק 7 מתוך 7איך שופטים כתבה — ולמה לא רק לפי לידים
הגענו לשאלה הכי חשובה. נניח שהכתבה רצה שבועיים, והביאה 20 לידים. היא עלתה ₪6,000. כלומר ₪300 לליד. בפייסבוק אהרן משלם ₪120 לליד. אז הכתבה נכשלה?
לא בהכרח. כי כתבה עושה עבודה אחרת בדרך של הלקוח.
זוכרים את המשפך משיעור 1? רואה ← לוחץ ← משאיר פרטים ← נרשם. מודעה בפייסבוק עובדת בעיקר על השלב של ״משאיר פרטים״. כתבה עובדת על משהו שקורה לפני ההחלטה: היא מסבירה ומחממת. היא הופכת אדם שלא הבין מה זה ״סוג 1״ לאדם שמבין, סומך — ומוכן.
ולכן כשבאים לשפוט כתבה, מסתכלים על כמה דברים:
1. האם קראו? צפיות וזמן קריאה. 8,000 צפיות עם דקה וחצי בממוצע = אלפי אנשים שהבינו מה המכללה מציעה.
2. מה קרה ללידים שהגיעו ממנה? זו הנקודה החשובה. לידים מכתבה הם לרוב פחות — אבל טובים יותר. הם כבר קראו, הבינו, ובאו מוכנים. אם אחוז ההרשמה שלהם גבוה בהרבה, הכתבה יכולה להיות משתלמת יותר מהמודעה.
3. מה קרה בערוצים האחרים? הרבה קוראים לא ילחצו על שום קישור. אבל הם יזכרו. אחרי שבוע הם יראו מודעה בפייסבוק, או יחפשו את שם המכללה בגוגל — ויגיעו משם. (בשיעור 19 נלמד לבנות תוכנית שמנצלת את זה.)
בואו נראה את זה במספרים, לדוגמה:
| נושא | מודעה בפייסבוק | כתבת תוכן |
|---|---|---|
| עלות | ₪6,000 | ₪6,000 |
| לידים | 50 | 20 |
| עלות לליד | ₪120 | ₪300 |
| אחוז נרשמים מהלידים | 15% | 35% |
| נרשמים | כ-7–8 | 7 |
| עלות לנרשם | כ-₪800 | כ-₪860 |
עלות לליד — פער ענק. עלות לנרשם — כמעט אותו דבר. וזה עוד בלי לספור את מי שקרא את הכתבה והגיע אחר כך מגוגל או מפייסבוק.
בואו נתרגלכתבת תוכן הביאה 9,000 צפיות, זמן קריאה ממוצע של 10 שניות, ו-4 לידים. מה המסקנה?לחצו לתשובה
הכתבה כמעט לא נקראה. 10 שניות בממוצע אומר שרוב האנשים ראו את הכותרת או את הפסקה הראשונה ויצאו. הבעיה כנראה בהתחלה של הכתבה, בכותרת שהבטיחה משהו אחר, או בקידום שהביא אנשים לא רלוונטיים.
מה לעשות: לבקש מהאתר לראות מאיפה הגיעו הקוראים, ולבדוק אם אפשר לשנות את הכותרת או את הפסקה הראשונה בזמן שהקידום עוד רץ.
לפניכם משפטים מטיוטה של כתבה על המכללה. לכל משפט — האם הוא מתאים לכתבת תוכן, או שהוא נשמע כמו מודעה?
״מנהלת חשבונות סוג 1 אחראית על הנהלת החשבונות השוטפת של עסק: חשבוניות, תשלומים ודיווחים״
״המכללה המובילה בצפון — הרשמו עכשיו, המקומות מוגבלים!״
״רונית, 34, עבדה שש שנים במכירות בחנות בגדים. ׳פחדתי מהמספרים,׳ היא מספרת״
״המרצים הכי טובים, הכיתות הכי חדישות, התוצאות הכי מוכחות״
״הקורס נמשך 8 חודשים, בשני ערבים בשבוע, ומתאים גם למי שאין לו רקע בחשבונאות״
בקצרה
- כתבת תוכן = כתבה שלמה וממומנת באתר תוכן. מדמי תוכן = הכותרת שמובילה אליה. תוכן באתר שלכם = חינם ושלכם.
- כתבה שווה את הכסף כשצריך להסביר: מוצר לא מוכר, החלטה גדולה, פחד — או סיפור טוב.
- בדרך כלל האתר כותב ואתם מאשרים. הדבר הכי שימושי לתת לו: רשימת השאלות שהלקוחות שלכם שואלים.
- באישור מתקנים עובדות והבטחות — לא מוחקים את מה שעושה את הכתבה אמינה.
- סימון ״תוכן שיווקי״ הוא חובה — וגם טוב לכם: הוא מסנן ומשאיר קוראים שבאמת מתעניינים.
- הקידום הוא חצי מהעסקה: שואלים איך, כמה זמן, וכמה צפיות מובטחות.
- שופטים כתבה לפי צפיות, זמן קריאה, איכות הלידים ועלות לנרשם — לא רק לפי עלות לליד.
״מה זה בעצם הנהלת חשבונות סוג 1?״
אהרן זרק את הטקסט שכתב. במקומו, הוא ביקש מיועצת הלימודים לרשום את כל השאלות שאנשים שואלים בטלפון. יצאו 14. הוא שלח אותן לנועה, יחד עם מספרים אמיתיים ופרטים של רונית — בוגרת שעבדה שש שנים במכירות בחנות בגדים, והיום עובדת במשרד רואי חשבון בקריות.
לפני שחתם, הוא שאל את השאלות מהשיעור: איך תקודם הכתבה? כמה צפיות? ״קריירה פלוס״ התחייבו ל-8,000 צפיות בשבועיים, עם 3 ימים בעמוד הבית ומדמי תוכן — וכשביקש, הסכימו להציג את יחידות הקידום בעיקר לקוראים מהצפון. הכול נכנס להזמנה.
הכותב ראיין את אהרן ואת רונית בזום. הטיוטה הגיעה אחרי חמישה ימים, עם הכותרת: ״מה זה בעצם הנהלת חשבונות סוג 1 — ולמה יותר ויותר אנשים בני 30+ בוחרים בה?״
בסבב התיקונים אהרן תיקן שני דברים: משך הקורס, וניסוח שנשמע כמו הבטחה לעבודה. את המשפט של רונית — ״בחודש הראשון רציתי לפרוש״ — הוא השאיר.
הכתבה עלתה, מסומנת ״תוכן שיווקי בשיתוף המכללה״, עם שני קישורים מתויגים לדף הקורס.
אחרי שבועיים, הדוח:
| מדד | תוצאה |
|---|---|
| צפיות | 8,000 |
| זמן קריאה ממוצע | דקה ו-50 שניות |
| קליקים על הקישורים | 300 |
| לידים מהכתבה | 14 |
| נרשמים מהם (אחרי חודש) | 3 |
₪3,500 ÷ 14 = ₪250 לליד. אבי הרים גבה. וגם ₪3,500 ÷ 3 = כ-₪1,170 לנרשם — יקר יותר מנרשם מפייסבוק באותו חודש (₪680), אם מסתכלים רק על המספרים הישירים.
אבל אז יועצת הלימודים סיפרה משהו שלא הופיע בדוח: עוד שלושה נרשמים, שהגיעו בסוף דרך גוגל, אמרו לה בשיחה שקראו את הכתבה לפני שחיפשו את המכללה. בדיוק בגלל זה לא שופטים כתבת תוכן רק לפי הלידים הישירים שלה.
ועוד דבר: יועצת הלימודים התחילה לשלוח את הקישור לכתבה לכל ליד מפייסבוק שאמר ״אני צריך לחשוב על זה״. ״זה עונה על חצי מהשאלות לפני שאני מתקשרת,״ היא אמרה.
נשאר רק רכיב אחד מהחבילה של ״חיפה עכשיו״ שאהרן עוד לא סגר: הפרירול. ״יש לי כבר סרטון מעולה של רונית מפייסבוק,״ הוא אמר לשירן. ״פשוט תעלו אותו.״
פראייר מול מקצוען
| ✕ פראייר | ✓ מקצוען |
|---|---|
| שולחים לאתר ״כתבה״ שהיא בעצם מודעה ארוכה | נותנים לכותב את השאלות האמיתיות של הלקוחות, ונותנים לו לכתוב כתבה |
| מבקשים ״לא לסמן״ או מוחקים כל משפט לא מושלם | מסמנים בגלוי, ומתקנים רק עובדות והבטחות |
| קונים ״כתבה״ בלי לשאול איך היא תקודם | מבקשים בהזמנה: קידום מפורט, צפיות מובטחות ודוח עם זמן קריאה |
| שופטים כתבה רק לפי עלות לליד | בודקים זמן קריאה, אחוז ההרשמה של הלידים ועלות לנרשם |