וידאו ופרירול

חלק 1 מתוך 7וידאו באתרי תוכן: איפה הוא מופיע

בפייסבוק, סרטון מופיע בפיד. אתם גוללים, הוא מתחיל לרוץ לבד, בלי קול, ואתם מחליטים אם לעצור. באתרי תוכן יש כמה מקומות אחרים לגמרי לפרסומת וידאו.

1. לפני סרטון. קוראים כתבה באתר החדשות, יש בה סרטון מהזירה. לוחצים ״הפעל״ — ולפני הסרטון רצה פרסומת.

2. באמצע סרטון.

3. בתוך כתבה — בלי שמישהו לחץ ״הפעל״.

שימו לב: וידאו בתוך כתבה דומה הרבה יותר לפיד של פייסבוק מאשר לפרירול. אף אחד לא ביקש לראות סרטון, הקול כבוי, והקורא ממשיך לגלול אם זה לא תופס אותו.

חלק 2 מתוך 7לדלג או לא לדלג — ואיזה אורך

ויש גם פרסומת שאי אפשר לדלג עליה — הצופה רואה אותה עד הסוף. נשמע מצוין למפרסם, נכון? יש לזה מחיר:

• היא יקרה יותר בדרך כלל, כי כל מי שרואה — רואה הכול.
• היא חייבת להיות קצרה. פרסומת של 30 שניות בלי אפשרות לדלג, לפני סרטון של 40 שניות, מעצבנת. הרבה אתרים מגבילים פרסומת כזו ל-15 שניות או פחות.
• היא יכולה לעורר כעס. צופה ״שבוי״ שלא רצה לראות אותה — לא תמיד יחשוב עליכם טובות.

ואיזה אורך? שלושה אורכים נפוצים מאוד בעולם הוידאו — 6, 15 ו-30 שניות:

ומה בפייסבוק? בפייסבוק אין ״אורך מקסימלי״ אמיתי לסרטון בפיד, ואין כפתור ״דלגו״ — יש גלילה. סרטון של 45 שניות יכול לעבוד שם מצוין, כי מי שנעצר וממשיך לצפות — בחר בזה. בפרירול, אותו סרטון פשוט לא נכנס.

חלק 3 מתוך 7חמש השניות הראשונות

בשיעור 6 למדנו שבפייסבוק 3 השניות הראשונות קובעות אם מישהו יעצור לגלול. בפרירול הסיפור שונה — ובצורה מפתיעה.

בפרירול, אף אחד לא צריך ״לעצור״. הצופה כבר עצר. הוא לחץ ״הפעל״ על סרטון, ועכשיו הוא חייב לראות 5 שניות. אתם מקבלים 5 שניות של תשומת לב מלאה, כמעט בחינם.

הבעיה היא מה קורה אחרי 5 השניות האלה: רוב האנשים לוחצים ״דלגו״. כלומר, עבור רוב הצופים — חמש השניות הראשונות הן כל הסרטון.

ולכן הכלל בפרירול שאפשר לדלג עליו:

מה שחייב להגיע לכל צופה — חייב להיות ב-5 השניות הראשונות.

• מי אתם — שם המכללה, על המסך ובקול.
• מה ההצעה — במשפט אחד.
• למה זה מעניין אותי — הרצון או הכאב.

תסתכלו על ההבדל:

הצופה שדילג בכל זאת קיבל משהו. אולי הוא לא יירשם היום. אבל בפעם הבאה שהוא יראה את המכללה בפייסבוק — הוא יזהה אותה.

ומי שלא דילג? הוא אומר ״זה מעניין אותי״. לו מגיע את שאר הסיפור: איך היא פחדה מהמספרים, מה עזר לה, ומה עושים עכשיו — ״יום פתוח ביום שלישי, פרטים באתר״.

חלק 4 מתוך 7סאונד או בלי סאונד

שאלה שנשמעת טכנית, אבל משנה את כל הסרטון: האם הצופה שומע?

• בפייסבוק ובאינסטגרם — רוב האנשים צופים בפיד בלי קול. לכן למדנו בשיעור 6: כתוביות חובה.
• בפרירול — בדרך כלל הצופה לחץ ״הפעל״ על סרטון, אז הקול מופעל. אבל לא תמיד: יש אתרים שמפעילים את הסרטונים לבד, בלי קול, ויש אנשים שקוראים במשרד או באוטובוס, עם הטלפון על שקט.
• בווידאו בתוך כתבה — כמעט תמיד בלי קול, עד שהקורא לוחץ.

אז מה עושים? בונים סרטון שעובד בשני המצבים:

• כתוביות — תמיד, גם בפרירול.
• המסר העיקרי כתוב על המסך — לא רק נאמר בקול.
• הקול מוסיף — הקול של רונית, הרגש שבו. מי ששומע מקבל יותר, אבל מי שלא שומע לא מפסיד את העיקר.

ועוד הבדל אחד: הצורה של המסך.

הנגנים באתרי תוכן הם כמעט תמיד אופקיים — יחס 16:9, כמו מסך טלוויזיה. זה בדיוק ההפך מ-9:16 של סטורי ורילס. סרטון מאונך בנגן אופקי = פסים שחורים ענקיים משני הצדדים, ורונית קטנה באמצע.

הפתרון הכי טוב: לצלם מראש גם וגם. אם יש יום צילום עם בוגרת — מצלמים פעם אחת לאורך, פעם אחת לרוחב. או מצלמים לרוחב, ומשאירים מספיק מקום מסביב, כדי שאפשר יהיה לחתוך ממנו גם גרסה מאונכת. זה עולה כמעט אותו דבר — וחוסך יום צילום שלם.

חלק 5 מתוך 7איך משלמים: CPM, CPV וצפייה מלאה

עכשיו נחזור לשאלה שהפחידה את אהרן: מה זה ״צפייה״?

באתרי תוכן יש כמה שיטות לתמחר וידאו, ואותה מילה — ״צפייה״ — יכולה להיות משהו אחר בכל מקום.

1. CPM — כמו בבאנרים: משלמים לכל אלף פעמים שהפרסומת התחילה לרוץ. לא משנה אם הצופה דילג אחרי שנייה.

2. CPV — מחיר לצפייה.

ההגדרה משתנה ממקום למקום:

• צפייה = הפרסומת התחילה. כמו אצל ״חיפה עכשיו״. בעצם זה CPM בתחפושת.
• צפייה = מספר שניות מסוים. למשל, 10 שניות או יותר.
• צפייה = צפייה מלאה. הצופה ראה עד הסוף. יש אתרים שמתמחרים ככה במפורש — ״מחיר לצפייה מלאה״.

ביוטיוב, למשל, בשיטה הקלאסית של פרסומת שאפשר לדלג עליה, משלמים בדרך כלל רק אם הצופה ראה 30 שניות (או את כל הפרסומת, אם היא קצרה יותר), או לחץ עליה. מי שדילג אחרי 5 שניות — לא עלה כסף.

עכשיו נבין למה אהרן צריך לשאול. החבילה של ״חיפה עכשיו״: 40,000 צפיות ב-₪2,500.

אותו מחיר, אותה ״כמות״ — ופער של פי ארבעה במה שבאמת מקבלים.

חלק 6 מתוך 7אותו סרטון לא מתאים לכולם: אתר, יוטיוב ופייסבוק

בואו נשים את שלושת המקומות זה ליד זה. זו הסיבה שהסרטון של רונית, שהצליח כל כך בפייסבוק, לא יכול פשוט ״לעלות״ לפרירול.

ולכן, כשמתכננים צילום — מתכננים גרסאות, לא סרטון אחד:

• לפייסבוק ואינסטגרם: מאונך, כתוביות, ״וו״ בשנייה הראשונה, אפשר ארוך.
• לפרירול באתר: אופקי, 15 או 30 שניות, שם ומסר ב-5 השניות הראשונות, כתוביות.
• לתזכורת: 6 שניות, משפט אחד ושם — ליוטיוב או לסוף שבוע של קמפיין.

בואו נתרגל:

חלק 7 מתוך 7מפרט טכני ומה מודדים

כמו בבאנרים (שיעור 11), גם לוידאו יש מפרט. מבקשים אותו לפני העריכה. בדרך כלל יופיעו בו דברים כמו:

• יחס: 16:9.
• אורך מקסימלי: למשל 15 או 30 שניות.
• סוג קובץ: בדרך כלל MP4.
• איכות: למשל 1920×1080 (״Full HD״).
• משקל קובץ מקסימלי.
• מסך סיום: האם אפשר לשים כפתור או כתובת בסוף, ולאן מוביל הקליק.

מה מודדים?

בפייסבוק, המערכת מראה לכם הכול. בפרירול — מבקשים מהאתר, מראש, שיהיה בדוח:

ומה לא לצפות? הרבה קליקים. אחוז הקליקים על פרסומות וידאו נמוך בדרך כלל, כי אנשים רוצים לחזור לסרטון שבחרו. פרירול הוא כלי להכרה — שאנשים ידעו שאתם קיימים ויזכרו אתכם — לא בעיקר כלי ללידים ישירים.

איך בכל זאת יודעים אם זה עבד? מסתכלים גם מחוץ לדוח של האתר: האם בשבועות של הפרירול יותר אנשים חיפשו את שם המכללה בגוגל? הגיעו ישר לאתר? אמרו ליועצת ״ראיתי אתכם ב׳חיפה עכשיו׳״? את הכלים לזה נלמד בשיעורים 14–15.

פראייר מול מקצוען